בית הכנסת החורבה
עורכות: ליאה בראל , אילנה שימונוב ומישל סולייב
הכניסה בלבוש המכבד את המקום!
למיקום בית הכנסת- נא סרקו את הברקוד:
בית הכנסת פעיל באופן יום יומי:
שעות פתיחה: ימים א'-ה' 9:00- 17:00.
יום ו' וערבי חג: 9:00- 13:00.
קצת על בית הכנסת:
סיפורו של בית כנסת החורבה, בית הכנסת המפואר והגדול ברובע היהודי, הוא סיפורה של חידוש ההתיישבות היהודית האשכנזית בירושלים. ביקור בבית הכנסת המרהיב הוא גם מסע בזמן- מעליית רבי יהודה החסיד ותלמידיו לירושלים במאה ה-17, דרך חידוש הקהילה האשכנזית בראשית המאה ה-19, הקרבות הנואשים להגנת הרובע היהודי בתש"ח ועד לשיקום הרובע מאז 1970. לאחר שחזור ובנייה מורכבים, שחשפו גם ממצאים ארכיאולוגיים מאז ימי בית המקדש השני, נחנך בית הכנסת ה'חורבה' בערב ראש חודש ניסן תש"ע [2010] וכיום כיפתו שוב מפארת את קו הרקיע של ירושלים.
ייחודיות המקום היא שבית כנסת החורבה מהווה סמל לעם היהודי בארצו.
משמעות ה'חורבה':
הכינוי 'החורבה' רומז לשתי משמעויות עיקריות:
משמעות היסטורית: כזיכרון לחורבת ר' יהודה החסיד' – החצר אליה עלתה שיירתו המכוננת של ר' יהודה החסיד אשר התיישבה בירושלים בשנת ה'תס"א [ 1700 ]. שיירה זו שינתה את פניו של היישוב היהודי בירושלים, אך בשל תנאי קליטה קשים, גזירות וחובות רבים איתם התמודדה במשך עשרים שנה – סולקה הקהילה מירושלים והחצר הוחרבה.
המסורות סביב בית הכנסת והחצר בה הוא בנוי, קושרות את החצר לחידוש היישוב היהודי בירושלים מאז גדיעתו בימי הצלבנים – טטרים ומספרות את סיפורה של ההתיישבות היהודית הרצופה בירושלים במשך למעלה משש מאות שנים.
משמעות אמונית – מיסטית: מקומו של בית הכנסת הוא החורבה בה מְבכה השכינה על גלותם של ישראל מאז חורבן בית המקדש השני ולכשתיבנה- אזי באים תהליכי גאולה לעולם.
בית הכנסת שימש מרכז הקהילה האשכנזית בירושלים עד אמצע ימי המנדט הבריטי, ונחשב לבית הכנסת האשכנזי החשוב והמרכזי בירושלים עד לחורבנו השני.
סיפורה של החורבה 